מנכשים את העשבים השוטים: דרכים לשיפור הטקסט

כשאנחנו כותבים טקסט אקדמי או עיוני, שתי מטרות עומדות לפנינו: להבהיר לעצמנו מה בדיוק אנחנו רוצים לומר, להבהיר את הטענה גם לקורא שלנו (עוד ראו “למה כדאי לכתוב בהיר, כאן). גם כשהמבנה בסך הכול טוב – הצלחנו ליצור טיעון הגיוני, או במחקר אקדמי להוביל את הקורא דרך ההיגיון של המחקר שלנו – עדיין יש דרכים […]

להפוך נתונים לסיפור: כתיבת הממצאים והדיון

בשביל מה צריך סדנה? פרק “הממצאים” – כשהוא נקרא כך או בשם אחר – הוא הפרק שבו אתם פורשים את מה שמצאתם במחקר: בעבודת השדה שלכם, בניתוח הנתונים האמפיריים או בארכיונים. כיצד לארגן את הממצאים וכיצד להציג אותם לקוראת? אף שלכאורה יש הבדל גדול בין מחקר כמותני לאיכותני, בכל הנוגע לכתיבה שני סוגי המחקר חולקים […]

ספרי לי דָבַר בְּדָבַר: כתיבה של מחקר היסטורי

מחקר היסטורי מעמיד בפני כותבים בכלל, וכותבים שאינם היסטוריונים בהכשרתם בפרט, אתגר ייחודי: כיצד לעבד את שפע המקורות – הראשוניים והמשניים – לכדי סיפור היסטורי ברור שמשלב ניתוח מתוך תחום הדעת הספציפי. אף שמחקר היסטורי משולב בדיסציפלינות רבות –משפטים, מגדר, אדריכלות, סוציולוגיה, חינוך, מדעי הסביבה וכו’ – לא כל מסלול לימודים כולל הכשרה בכתיבה היסטורית. […]

צריך פסיק?

צריך פסיק? לא צריך?  להרבות? להמעיט? אף על פי שפסיק הוא רק פסיק, ביטוי גרפי לצורת הדיבור שלנו, לאופן שאנחנו נושמים כשאנחנו מדברים, בקרב כותבים הוא מעורר לא פעם הרבה שאלות וגם תחושות של אי נחת וחוסר ביטחון בכתיבה. לא אכנס כאן לא לפרטים ולא להגדרות של האקדמיה בנוגע לסוגי משפטים. מי שמעוניין להעמיק מוזמן לקרוא את […]

על המורה להיסטוריה ועל הקלות הבלתי נסבלת של העתק-הדבק

או בשמו המלא של המאמר הזה: “למה קשה לנו לכתוב? על המורה להיסטוריה ועל הקלות בלתי נסבלת של העתק-הדבק”. כתיבה היא תהליך יצירתי, אבל גם טכניקה נרכשת. ולמה לפעמים קשה לנו לכתוב? מכל מיני סיבות, הפעם נתעכב על סיבה אחת שאותה אני מכנה “הקלות הבלתי נסבלת של העתק-הדבק”. כשהייתי תלמידה בחטיבת הביניים, לפני עידן המחשבים האישיים […]

איך שנים עוזרות לנו לכתוב?

אני אוהבת לדעת שנים. הכותבים שאני עורכת להם טקסטים כבר רגילים לתוספת שבסוגריים {כדאי להוסיף שנים}. ולמה? כי שנים ממקמות אותנו נותנות לנו הקשר שלם בלי שנצטרך לומר הרבה: ישראל, שנות החמישים. ישראל, שנות התשעים. ישראל 1949, ישראל 1977, שיקגו 1915.  הבדל של מילה אחת, והתמונה שיש לקורא בראש שונה לגמרי. הוא ממוקם. עד כאן אנחנו […]

התחלת ההתחלות: איך ניגשים לכתוב?

בחרתם נושא, הגדרתם מה מעניין אתכם, קראתם, כתבתם לעצמכם הערות, חשבתם, אפילו יש לכם טענה כללית. מה עכשיו? בכתיבה עיונית בכלל ואקדמית בפרט יש פרדוקס: מצד אחד ניצב הכותב, שרוצה לומר משהו חדש ולשם כך עליו להפעיל את דמיונו, לחבר חיבורים שלא נעשו, להיות יצירתי. ומן הצד השני ניצב הקורא, שצריך מול עיניו טקסט מעניין אבל מאורגן, […]

למה כדאי לכתוב בהיר?

כשאתם כותבים טקסט – פוסט, מאמר או עבודה אקדמית, אפילו דוקטורט – אתם מנסים להעביר רעיון. אתם רוצים שהקורא יבין מה אתם אומרים, יהיה בעדכם. אפילו אם אתם רוצים להרגיז, כדאי לכם שהקורא יבין על מה להתרגז, שיבין את ההיגיון שלכם. קורא שלא מבין איך דבר נובע מדבר, שמרגיש סתירות – קודם אמרו לו כך, […]

אל שאלת המחקר ומעבר לה: מבוא וסקירת ספרות

בשביל מה צריך סדנה? קראתם המון, סיכמתם המון. איך שוזרים הכול באופן הגיוני שיבטא הן את הידע שלכם, והן את ההיגיון של המחקר? מה צריך להיות הסדר? איך להימנע מחזרות? כמה לפרט? בסדנה לא נעסוק בתוכן המחקר שלכם וגם לא נתמקד במבנה המוכר של “מבוא, סקירת ספרות, שיטה”. זה הבסיס ואת זה אתם בוודאי מכירים. […]