רצ”ב תזה לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שהוגשה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2023 (זמינה לעיון גם באתר הספריות של אוניברסיטת תל אביב).
המחקר נעשה בשיטת מחקר איכותנית, וכלל מיפוי השיח בהתבסס על טקסטים וכן איתור אסטרטגיות התמודדות בהתבסס על ראיונות אישיים.
להצגת המחקר נבחר הסגנון של “כתיבה זורמת”* – כתיבה שאף על פי שבמבנה העומק שלה מבוססת על המבנה המקובל של מבוא, סקירת ספרות, שיטה, ממצאים ודיון, נותנת לפרקים (במקרה זה לרובם) שמות אחרים, המבוססים על התוכן. סגנון כתיבה זה נעים יותר לקריאה (בעיניי), אבל לא מקובל בכל הדיסציפלינות. בשל אופיו של המחקר, שהצריך הרחבות והסברים, נבחרה שיטת כתיבה שכוללת גם הערות שוליים – גם כאן כדי להקל על שטף הקריאה, ולצד זאת לספק את ההסתייגויות וההסברים הדרושים.
שיטת המקורות שנבחרה היא מה שאני מכנה “שיטה גמישה בסגנון מדעי החברה”** – שיטה שמבוססת על כללים מקובלים לכתיבת מקורות, אבל איננה מחויבת לשיטה נוקשה ומחייבת. בחירה זו התאפשרה הודות לגמישות הקיימת בנושא זה בחוג שבו הוגשה העבודה. מכיוון שהמחקר כלל מקורות ראשוניים רבים (כתבות בעיתונות ובאתרים, ראיונות מצולמים ופרוטוקולים של שיחות), עלה הצורך להפריד ברשימות המקורות בין הסוגים השונים. הדרך שנבחרה היא הבחנה בין מאמרים וספרות מחקר (כהן 2011) ובין עיתונות וראיונות (כהן 11.11.2011).
מוזמנות ומוזמנים לעיין בדוגמה. אולי יסייע בדרך כלשהי בכתיבה. (ואפשר גם לקרוא הכול. השמועות אומרות שמעניין :))
עוד על השיטות השונות לכתיבת מקורות ראו בקיצור כאן ובהרחבה כאן.
* קרן גליקליך, “חלק ב: כתיבה על בסיס מחקר במדעי החברה”. בתוך: אבי גרפינקל, איך כותבים: מדריך לכתיבה אקדמית ועיונית (עמ’ 230-159). תל אביב: ידיעות ספרים, 2018. לפרטים נוספים ראו כאן.
** על מגוון השיטות לכתיבת מקורות ראו בקורס הדיגיטלי ביבליוגרפיות ממעוף הציפור: מבט כללי על השיטות לכתיבת מקורות. לפרטים נוספים והרשמה ראו כאן.
מלאו את הפרטים כאן
שום הודעה לא הגיעה? חפשו בלשונית של קידום מכירות