בשנת 2018 יצא לאור ספרו של אבי גרפינקל “איך כותבים: מדריך לכתיבה אקדמית ועיונית” , ובו הפרק “כתיבה על בסיס מחקר במדעי החברה” שהייתה לי הזכות לכתוב. 

במה עוסק החלק על מדעי החברה? 

חלק ב’ של המדריך מפרק את חלקי המאמר/ תזה/ דוקטורט לחלקיו ומפרט מה אמור להיות בכל חלק במטרה להקל על ההתלבטות בארגון הטקסט: האם לכלול את סקירת הספרות בתוך המבוא או לייחד לה פרק נפרד? איפה להציג את שאלת המחקר? איך להימנע מחזרות? איך בדיוק לכתוב את השיטה ואיפה? כמה לפרט? מה צריכות להיות הכותרות? איך להציג את הממצאים/ הניתוח? מה היחס בין הדיון לסיכום ולמה כדאי לשים לב? במילים אחרות הוא פורט לפרוטות את ההנחיות המוכרות בדרך כלל של מבוא, סקירת ספרות, שיטה, ממצאים ודיון, ומפנה את תשומת הלב להיבטים שכותבות וכותבים מתחבטים בהם.   

מכיוון שחלק ב’ עוסק במגוון שיטות הכתיבה המקובלות במדעי החברה (חלקן משותפות גם למדעי הרוח) – כתיבה איכותנית, כתיבה כמותנית, במבנה מחקר קלסי או נרטיבי יותר – הוא מאפשר להסתכל על הכתיבה בתחום במבט-על, וכך להחליט החלטה מושכלת יותר באיזו דרך כדאי לכתוב. 

למי מיועד החלק על מדעי החברה?

חלק זה של המדריך מיועד לכל מי שכותב על בסיס של מחקר – מסטרנטים ודוקטורנטים, חוקרים באקדמיה ובמכוני מחקר, תלמידי תואר שני (ולעיתים גם ראשון) שכותבים סמינר מחקר, וכן מרצים שמלמדים כתיבה ומנחים.
המונח “מדעי החברה” מתייחס כאן לכתיבה מחקרית במובנה הכולל ביותר, ונכללים בו כל התחומים המשיקים כך או אחרת לתחומים המכונים בדרך כלל בשם זה: פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, תקשורת, מדע המדינה, כלכלה, מגדר, סביבה וקיימות, מחקר חברתי במשפטים, היסטוריה, תולדות עם ישראל, גאוגרפיה (אם שכחתי משהו, מוזמנים לכתוב לי ואוסיף) ומכיוון שהגבול אינו תמיד ברור, לעיתים גם תחומים שנחשבים מדעי הרוח.   

במה עוסק שאר הספר?

החלקים האחרים של הספר עוסקים במגוון ההיבטים של כתיבה אקדמית ועיונית, ומתאימים גם לתלמידים לתואר ראשון שכותבים עבודות ולכותבים של טקסטים עיוניים אחרים כגון מסות אישיות. 

איך משיגים?

הספר נמצא בספריות רבות באוניברסיטאות ובמכללות. שווה לבדוק.
אפשר גם לקנות בחנויות או באתר עברית, כאן. 
כתיבה נעימה : )