בכל טקסט אקדמי – ולעיתים גם בטקסט עיוני אחר – משולבות מילים באנגלית ולפעמים גם בשפות אחרות (אבל העיקרון דומה). מילים כאלה, בייחוד כשמדובר ברצף של מילים אחדות, עלולות ליצור בלגן עיצובי גדול, שכמובן אינו מקל על הקורא.

בייחוד כשהטקסט אינו עובר עימוד מקצועי, ערנות והקפדה על כמה עקרונות יכולות לעזור ולחסוך עוגמת נפש ושעות של תיקוני סרק.

בתור התחלה חשוב לזכור שאף על פי שמדובר באותו סימן – סוגריים, מירכאות, פסיקים, ספרות וכו’ – לכל תו יש גופן עברי וגופן אנגלי (שב-word מכונה גופן לטיני), שלעיתים גם נראים אחרת. לדוגמה:

גופנים בעברית: 1234, ! ? “… 
גופנים לטיניים: 1234, ! ? ” … 

 ספרות

הקפידו שהספרות יתאימו לגופן הטקסט – לטקסט עברי הצמידו ספרות בגופן עברי, לטקסט אנגלי, ספרות בגופן לטיני:

(כהן, 1984)
(Cohen, 1984)

סוגריים

כשהטקסט באנגלית בתוך סוגריים – התייחסו אליהם כאל המסגרת: המסגרת בעברית, ובפנים אפשר לכתוב באנגלית (או ברוסית, בסינית או בספרדית):

כך הדבר בא לידי ביטוי בשיר יונתן הקטן (כהן, 1998).
כך הדבר בא לידי ביטוי בשיר יונתן הקטן (Cohen, 1984) 

כשמשלבים טקסט עברי בטקסט אנגלי העיקרון דומה, אבל הפוך: הסוגריים בשפת המקור, וכל הטקסט שבתוכם בעברית. 

סימני הפיסוק והרווחים

גם כאן תקף עקרון המסגרת: לפני השם באנגלית ואחריו הרווחים וסימני הפיסוק בעברית. בתוך הטקסט באנגלית – בגופן לטיני:

כך בספר Israel: The Holly Land עוסק המחבר ב…  

לפני השם באנגלית ואחריו – רווחים בעברית; הנקודתיים בתוך השם באנגלית והרווח שאחריהן – בגופן לטיני. 
נקודה זאת חשובה מאוד. רווחים או סימני פיסוק בעברית בתוך רצף אנגלי משגעים את הטקסט לגמרי ולפעמים גם קשים לאיתור.

הערות השוליים מיושרות לימין

הערות שוליים בטקסט עברי מיושרות תמיד לימין, גם כשהפריט באנגלית. במקרה זה אפשר לוותר על הנקודה בסוף המשפט.

1. כך למשל בספרו של יונתן כהן על יונתן הקטן:  Yonahtan Cohen, Tonathan Hakatan. Tel Aviv, 1984

טיפ: יש קפיצות מוזרות בטקסט?

הניחו את הסמן בתחילת השורה (לחצו על home כדי לוודא שהסמן אכן בקצה), ובעזרת החץ “שמאלה” רוצו עמו. הסמן התהפך פתאום? שינה כיוון? כנראה מסתתר כאן תו או רווח בשפה אחרת (עברית/אנגלית) שמשבש לכם הכול. מחקו אותו והוסיפו את התו או את הרווח המתאים.

כתיבה נעימה : )
קרן