תפריט
מטרתם של כללי הציטוט האקדמי לאפשר לקוראי הטקסט לחזור למחקרים ולטקסטים שעליהם הסתמך הכותב, ולכן חשוב לציין אותם בדייקנות. בכתיבה האקדמית מקובלות כמה שיטות בהתאם לתחומי הדעת, והן נבדלות ביניהן בכמה היבטים.
מקום ההפניות – הערות שוליים או רצף הטקסט
במדעי הרוח ובמשפטים נהוג לכתוב את מראה המקום המלא בהערות השוליים (בעבודות אקדמיות מקובל להוסיף גם רשימת מקורות בסוף החיבור. במאמרים מוותרים על הכפילות הזאת ובכל הנוגע לספרים לכל הוצאה מדיניות משלה). במדעי החברה מקובל להפנות בקיצור אל המקורות ברצף הטקסט – למשל (לוי, 1997) – ואת הפרטים המלאים להביא רק ברשימת מקורות.
הקפדנות המקובלת בתחום – השיטות “הנוקשות” מול השיטות “הגמישות”
אף שככלל כל השיטות מבוססות על הנחיות של גופים מוסמכים בארץ ובעולם, לא כל התחומים אימצו את התקן הזה. יש כאלה שבהן התקבעה שיטה אחידה – כמו למשל האזכור האחיד במשפטים, שמקובל בפקולטות למשפטים ובכל כתבי העת והספרים בתחום; או ה-APA בפסיכולוגיה, בחינוך ובעבודה סוציאלית, שמקובל הן בחוגים הללו והן בהוצאות הספרים בתחום (ראו להלן); ויש כאלה (שאר מדעי החברה ומדעי הרוח) שבהם החופש גדול יותר (יש שיאמרו בלגן), וכל חוג והוצאה מגבשים לעצמם כללים משלהם – בדרך כלל שילוב כלשהו בין הכללים שפרסמה לפני שנים רבות האקדמיה הישראלית למדעים ובין סגנון שיקגו האמריקאי או ה-MLA. יש חוגים והוצאות שבאופן רשמי נותנים לכותבים ולעורכים יד חופשית “ובלבד שיהיה אחיד”, יש כאלה שמתווים כללים מנחים בלבד, ויש שמאמצים את אחת השיטות הבין-לאומיות (שיקגו או MLA) במלואן.
מה בעצם ההבדל בין השיטות?
אף שבכל השיטות מובא פחות או יותר אותו המידע, השיטות נבדלות ביניהן בפסיקים, בנקודות, בהדגשות, במירכאות, בסוגריים וכו’. מוזמנים למצוא את ההבדלים:
ברשימת מקורות לפי APA (שיטה נוקשה)
מזרחי, נ’ (2011). מעבר לגן ולג’ונגל: על גבולותיו החברתיים של שיח זכויות-האדם בישראל. מעשי משפט, ד, 74-51.
ברשימת מקורות בשיטות מקובלות במדעי החברה
מזרחי, ניסים, 2011. “מעבר לגן ולג’ונגל: על גבולותיו החברתיים של שיח זכויות-האדם בישראל”. מעשי משפט ד: 74-51.
ומקובל גם כך:
מזרחי, ניסים, 2011. “מעבר לגן ולג’ונגל: על גבולותיו החברתיים של שיח זכויות-האדם בישראל”, מעשי משפט, ד, עמ’ 74-51.
בהערת שוליים בשיטות מקובלות במדעי הרוח
ניסים מזרחי, “מעבר לגן ולג’ונגל: על גבולותיו החברתיים של שיח זכויות-האדם בישראל”, מעשי משפט, ד (2011), עמ’ 74-51.
ואפשר גם כך:
ניסים מזרחי. “מעבר לגן ולג’ונגל: על גבולותיו החברתיים של שיח זכויות-האדם בישראל”. מעשי משפט ד (2011): 74-51.
בהערת שוליים לפי האזכור האחיד (שיטה נוקשה)
ניסים מזרחי “מעבר לגן ולג’ונגל: על גבולותיו החברתיים של שיח זכויות-האדם בישראל”, מעשי משפט ד 51 (2011).
בקיצור – ההבדלים לא בשמים…
אז מה עושים?
אם אתם כותבים באחת השיטות הנוקשות – משפטים או APA – אתם יכולים להיעזר בקישורים המובאים להלן. אם אתם כותבים בשיטה אחרת, ובהיעדר הנחיות אחרות של הוצאת הספרים או של החוג, בחרו שיטה כלשהי – למשל האופן שבו כתוב סילבוס שקיבלתם או הנחיות כלשהם שהשגתם – ודבקו בה. שימו לב לאופן שבו רשום ספר, מאמר בכתב עת, מאמר באסופת מאמרים וכתבה מעיתון. בעיקר זכרו שהמטרה לאפשר לקורא להגיע אל הפריט שאתם מציינים, ולכן הקפידו לכתוב את כל הפרטים הנחוצים, לפי הדוגמאות שבידכם. קצת טעיתם? כל זמן שאינכם צריכים לפעול לפי הנחיות נוקשות כלשהן – לא נורא, ובלבד שבסך הכול הפרטים מדויקים. מסתבכים מאוד? תמיד אפשר להיעזר בעורכי לשון שזו מומחיותם, ועכשיו חדש – קורס דיגיטלי לצפייה ישירה שעושה אחת ולתמיד סדר בכל השיטות האלה – ביבליוגרפיות ממעוף הציפור: מבט כללי על השיטות לכתיבת מקורות.
APA הם הכללים שפרסמה האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (American Psychological Association), והם התקבלו כתקן בתחומים של פסיכולוגיה, חינוך ועבודה סוציאלית. לכללי הכתיבה שלהם בעברית יש מקורות רבים. כל מכללה לחינוך מפרסמת הנחיות, אבל רובן דבקות גם בכללים שאינם מתאימים לעברית כמו הטיית שם הספר (Italics – לא מקובל בעברית, בעברית מדגישים) או קיצור בנקודות (ח.נ. – בעברית צריך להיות ח”נ). להנחיות מפורטות שגם גיירו את ההנחיות ראו למשל באתר של בית ברל.
המלצה: לפי APA אין כותבים שם פרטי מלא של המחבר/ת. עם זה בשלב ההכנה של רשימת המקורות כדאי לשמור את המידע הזה. הוא עשוי להיות שימושי. למחוק אפשר תמיד בשלב הסופי.
הכללים המחייבים בכתיבה המשפטית בעברית רוכזו בחוברת שנקראת כללי האזכור האחיד בכתיבה המשפטית, שמבוססת על ה-Blue Book האמריקאי (הספר האמריקאי מצריך רישום לאתר). עם זה, הכללים הללו משמשים גם לאזכורים בדיסציפלינות אחרות, למשל במדעי החברה והרוח. כדי להקל עליכם להתמצא בחוברת המפורטת המצויה באתר, אלה התחומים המשמשים בדרך כלל גם בכתיבה אחרת: פסיקה ישראלית וחקיקה ישראלית; וכדי להבין את כל אלה אפשר להיעזר בראשי התיבות.
כתיבה נעימה
מלאו את הפרטים כאן
שום הודעה לא הגיעה? חפשו בלשונית של קידום מכירות
