אף על פי שמטרתם של כללי הציטוט האקדמי ליצור סטנדרטיזציה של ההפניות לספרות המחקר, בפועל קיימות שיטות רבות ושונות – מקצתן נוקשות ואחידות; אחרות גמישות ויש שיאמרו שאף פרוצות. אף שאין מדובר בתורה מסובכת כשהיא לעצמה, עושר השיטות והמגוון בתחומי הדעת אכן מבלבל.
הסדנה נועדה לעשות סדר בבלגן ולהנחות אתכם היכן עליהם לחפש את התשובות, בהתאם לטקסט שלקחתם עליכם לערוך.
- לעורכי לשון שרוצים לערוך טקסטים אקדמיים, אבל התקנת המקורות מלחיצה אותם שכן לא ברור להם מה בדיוק תפקידם.
- לעורכי לשון שמתקינים ביבליוגרפיה אבל מכירים שיטה אחת בלבד, ועל כן מוגבלים בטווח העבודות שהם יכולים לקבל.
- לחוקרים שכותבים מחקרים בין-תחומיים ונבוכים מהדרישות הסותרות שמציבים להם כתבי העת.
- לא נכיר את כל המצבים האפשריים בכתיבת מקורות ולא נלמד ממש לעומק שום שיטה – את זה אפשר להשלים לבד אחרי שמבינים את העקרונות.
ההיגיון של כתיבת המקורות – נכיר את העיקרון המנחה ואת חשיבותו.
שתי השיטות העיקריות לכתיבת מקורות – נבין את העיקרון העומד בבסיס שתי השיטות העיקריות לכתיבת מקורות: שיטת הערת השוליים ("מדעי הרוח") ושיטת קיצור ברצף הטקסט ורשימת מקורות ("מדעי החברה").
השיטות הנוקשות מול השיטות הגמישות – נמפה את השיטות העיקריות לפי תחומי הדעת.
המכשולים – נכיר למה במיוחד צריך לשים לב התקנת מקורות.
ומה הלאה? נלמד לאן פונים כדי לקבל במקרה הצורך הנחיות ספציפיות.
המקרים הקשים – נחשוב מה עושים במקרים המיוחדים.
נתרגל
משך הסדנה
4 שעות (כולל הפסקה) בשני מפגשים
מחיר
410 ש״ח (כולל מע"מ)
מספר המשתתפים
10-6
הסדנה הבאה
המועד טרם נקבע
מקום
בזום
את כל הסדנאות אפשר להזמין כהשתלמות ארגונית לחברי סגל וכן להתאימן לקהל היעד
