לא, הדוגמאות יהיו בעברית, אבל העקרונות מתאימים לכתיבה בכל השפות.

כן, אבל רק מצד ההיגיון של הטקסט. לא נעסוק בתיקוני לשון שמבוססים על עברית נכונה.

בדיסציפלינות שונות נעשה שימוש בשיטות מחקר מגוונות, נוסף על המחקרים הבין-דיסציפלינריים שהולכים ומתרבים. הסדנה מתאימה לכל מחקר שכולל ניתוח תמות או ניתוח כמותני, ללא תלות בתחום הדעת.

בסדנה נלמד עקרונות. אפשר להתלבט עם חברי הקבוצה בנוגע ליישום במחקר הפרטי – כולם ילמדו מכך; אפשר לשאול שאלות כלליות; ואפשר לשבת בשקט…

מחקר כזה משלב בעצם כמה שיטות מחקר, ולכן במקרה כזה אפשר להפיק תועלת משתי הסדנאות – הן זו של כתיבת הממצאים והן זו של כתיבה היסטורית. (על הסדנה "דבר בדבר: כתיבה במחקר היסטורי", ראו כאן).

כתיבה של מחקר אקדמי כוללת שני היבטים: המחקר עצמו והכתיבה שלו. אף ששני ההיבטים קשורים ותלויים זה בזה, יש ביניהם גם הבדל. בכל הנוגע למחקר – אין תחליף למנחה. הוא/היא בעל/ת הידע: היא תדע לחדד את שאלת המחקר, לאתר כשלים מתודולוגיים, להבהיר את מגבלות המחקר וכו'. ואולם לעיתים הקושי אינו בשאלת המחקר או בניתוח, אלא קודם כול בארגון שלו על הנייר ובהצגתו באופן בהיר, כך שאפשר יהיה להעיר עליו הערות עקרוניות וחשובות. כאן סדנת הכתיבה יכולה לעזור.

(עוד על השאלה איך אדע שהבעיה שלי בכתיבה ולא במחקר עצמו? ראו כאן. יושלם)

במקרה כזה הסדנה יכולה לעזור במידה מסוימת משום שבני אדם מפנימים רק את מה שהם פתוחים להפנים. סביר להניח שחלק מהעקרונות יוטמעו ויחסכו עבודה (אולי רבה) בעתיד, ואחרים, שעוסקים בסוגיות שטרם נתקלתם בהם, יישארו בינתיים על הנייר ויחכו לזמנם.
בדיוק מהסיבה הזאת שמורה לכם הזכות להשתתף בסדנה חוזרת על בסיס מקום פנוי או לשריין לעצמכם מקום ב-50% הנחה.