צריך פסיק? לא צריך?  להרבות? להמעיט?

אף על פי שפסיק הוא רק פסיק, ביטוי גרפי לצורת הדיבור שלנו, לאופן שאנחנו נושמים כשאנחנו מדברים, בקרב כותבים הוא מעורר לא פעם הרבה שאלות וגם תחושות של אי נחת וחוסר ביטחון בכתיבה. 
לא אכנס כאן לא לפרטים ולא להגדרות של האקדמיה בנוגע לסוגי משפטים. מי שמעוניין להעמיק מוזמן לקרוא את “כללי הפיסוק” באתר האקדמיה ללשון העברית (ועורכי לשון לומדים זאת ביסודיות). אבל בכל זאת כמה מילים על הפסיק, שאף שהוא בסיסי, הוא מעלה לא פעם שאלות. 

בעיקרון אין מוסיפים פסיק לפני ו’ החיבור, אלא אם מדובר שני משפטים עצמאיים מחוברים:
בגינה של רוני היו כלניות, רקפות וסביונים.
ענת, מיכל וטל הלכו בשדה.

אבל:
הגשמים ייפסקו, הרוחות ייחלשו בהדרגה, והטמפרטורות יהיו גבוהות יותר. 

גם במשפטים מורכבים נהוג להוסיף פסיק:
כשהגיע הנשיא עם פמלייתו אל העיר, קיבלה את פניו הפגנה סוערת. (הנושא השתנה מהנשיא אל ההפגנה)

אבל כשהמשפט בנוי הפוך, הפסיק מיותר:
הפגנה סוערת קיבלה את פניו של הנשיא כשהגיע עם פמלייתו אל העיר. (שימו לב שהנגינה של המשפט אינה מצריכה פסיק) 

פסיקים מפרידים תמורה, מאמר מוסגר או תוספת לא הכרחית אחרת:
יוסיין בולט, האצן המהיר בעולם, נולד בג’מייקה. (במשפט הזה התוספת “האצן המהיר בעולם” היא תמורה, שכן היא מחליפה את השם בולט)
שלום חנוך, אחד היוצרים הבולטים בזמר העברי, עתיד להופיע בקיסריה. (“אחד היוצרים…” זה מאמר מוסגר שאפשר לוותר עליו, ולכן הוא מופרד בפסיקים)
שלום חנוך הוא אחד היוצרים הבולטים בזמר העברי, והוא עתיד להופיע בקיסריה. (כאן “אחד היוצרים…” איננו מאמר מוסגר, ולכן אין פסיק. לפני “והוא” יש פסיק משום שמתחיל משפט חדש. שימו לב לשינוי בנגינה של המשפט ולהבדל בנשימה)

אבל:
שלום חנוך הוא אחד היוצרים הבולטים בזמר העברי ועתיד להופיע בקיסריה. (כאן אין חוזרים שוב על הנושא – “והוא” – ולכן הפסיק מיותר)

וההבחנה הבאה חשובה, מכיוון שמשפיעה על המשמעות:
החוקרים, שחקרו זאת בכלים כמותניים, הגיעו לתוצאות מפתיעות. (כאן התוספת “שחקרו זאת בכלים כמותניים” היא מאמר מוסגר, עוד מידע על החוקרים, ולכן בתוך פסיקים)*
החוקרים שחקרו זאת בכלים כמותניים הגיעו לתוצאות מפתיעות. (כאן התוספת “שחקרו זאת בכלים כמותניים” היא חלק מהתיאור של החוקרים, שכן היא מבדילה את החוקרים הללו מחוקרים שחקרו למשל בכלים איכותניים, ולכן אי אפשר לוותר על הפסיקים)

עד כאן בקיצור.
בעיקר חשוב שתלמדו לסמוך על האוזן שלכם. גם קריאה בלחש עוזרת מאוד. וגם אם טעיתם פה ושם, לא נורא.

 כתיבה נעימה : )  

הערה למתקדמים: 
ככלל כדאי להימנע מהמשפט הזה – החוקרים, שחקרו זאת בכלים כמותניים, הגיעו לתוצאות מפתיעות –מכיוון שזה מבנה אנגלי, לא מבנה עברי. 
עוד על מבנים כאלה ומדוע לא צריך פסיק ראו במאמר “פסוקית זיקה ממשיכה” באתר האקדמיה ללשון העברית.