בעשרים השנים האחרונות, מאז תום לימודי העריכה, ערכתי עשרות מאמרים וספרי עיון להוצאות אקדמיות מובילות ולכתב עת קבוע אחד (לפירוט ראו כאן), וכן עבודות מחקר (תזה ודוקטורט) ומאמרים לפרסום.

עם הזמן מצאתי את עצמי יותר ויותר מתערבת בתוכן – לא מצד הטענות שבו (זה של הכותבים!), אלא מצד הבהירות שלו: מה חוזר על עצמו? מה חסר? היכן יש סתירות? מה מקדים את המאוחר? איפה כדאי לארגן את כל הנושא מחדש? ואיפה כדאי להנחות את הכותבים לעשות זאת?

נוסף על התוצר המיידי – "הרבה יותר ברור!// לא האמנתי שאצליח להגיש// המאמר התקבל!// אישרו לי את הדוקטורט!" – התברר שהעבודה המשותפת עזרה לכותבים לשפר את יכולת הכתיבה שלהם. הבנתי שיש כאן שיטה: צורת הסתכלות, עקרונות עבודה שעוזרים הן לכתיבה והן לעריכה וניתנים ללימוד. הוראה של סטודנטים לתואר שני חשפה את "הסתבכויות הכתיבה" של תלמידי מחקר וחוקרים בשלבים המוקדמים של המחקר; והוראה בתוכנית לעריכה חידדה את צורכיהם של עורכי לשון שרוצים לעסוק בכתיבה אקדמית.

התוצר לפניכם. עריכה לשונית ואקדמית, מגוון של סדנאות לכותבים וסדנאות לעורכים וליווי אישי הן הדרכים שבהן אפשר להיעזר בי לכתיבה ולעריכה.

מוזמנים לבחון אם משהו מזה יכול לעזור גם לכם : )

להשתמע,  
קרן

  • בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות)
  • בוגרת התכנית לעריכה לשונית באוניברסיטת בר אילן (בהצטיינות)
  • עורכת אקדמית ולשונית. בין היתר ערכתי עשרות מאמרים וספרים בשביל הוצאות ספרים אקדמיות מובילות (לפירוט ראו כאןוכן מאמרים לפרסום ועבודות תזה ודוקטורט
  • מחברת הפרק "כתיבה על בסיס מחקר במדעי החברה" בספרו של אבי גרפינקל איך כותבים: מדריך לכתיבה אקדמית ועיונית,  ידיעות ספרים 2018. (עוד על הספר ראו כאן)
  • מלמדת את הקורס "עריכת טקסטים עיוניים ואקדמיים" בתכנית ללימודי עריכה בבית ברל (משנת תשע"ח) 
  • מנחה סדנאות כתיבה ליחידים ולארגונים
  • מלווה כותבים, בייחוד סטודנטים לתארים מתקדמים וכותבי מאמרים, בשלבי הכתיבה


* תודה לענבל רווח על הצילומים. 

סגירת תפריט