המידע המובא כאן מיועד לעורכי לשון של טקסטים עיוניים – דפי מידע, ספרי לימוד, חומר רקע וכו’; וטקסטים אקדמיים – עבודות סמינר, מאמרים וספרי עיון; וכן לעורכים שרוצים לעסוק בנושאים הללו.
עריכת לשון נלמדת במוסדות האקדמיים בדגשים שונים. יש שמקפידים יותר על תיקוני הלשון, יש שמדגישים יותר את הטקסט. כך או כך ההכשרה היא כללית – עריכת ספרות, עריכת ספרי עיון, עריכת עיתונות וכו’. גם המכוּונות של רוב הסטודנטים בשלב זה כללית, שכן לא פעם קשה לנבא לאן בדיוק ייקח אותם המקצוע, היכן ישתלבו ומה יאהבו וייטיבו לערוך. ואז מתחילים לעבוד והשאלות מתחילות לצוץ ולעלות.
לשאלות נקודתיות כדאי להצטרף לאחת (או יותר) מקבוצות הפייסבוק המיועדות לעורכים ומתרגמים. כאלה הן למשל קבוצת הפייסבוק “רווח כפול” – קבוצה מצוינת וותיקה של עורכי לשון מכל התחומים והמינים; ו”אג’נדה-פורום תרגום ועריכה” – קבוצה ותיקה אף יותר, בעיקר למתרגמים. מדובר בקבוצות סגורות שיש לבקש להתקבל אליהן. לשאלות שנוגעות לכתיבה אקדמית (מלאכת השכתוב נושקת לעיתים לכתיבה) אפשר להתייעץ לקבוצות ייעודיות, ועוד מעט גם בקבוצת הפייסבוק שלי, שתעסוק בכתיבה אקדמית ומיועדת גם לכותבים. על פתיחתה אעדכן.
אפשר להתייעץ עם קולגה או ללמוד מהניסיון, בדרך של ניסוי וטעייה; ואפשר להמשיך ללמוד לקבל הדרכה מקצועית. לשאלות בענייני לשון ותיקוני לשון כדאי להצטרף לאחת הקבוצות בהדרכתם של מומחים ללשון כמו רות אלמגור-רמון באזור ירושלים, או דיוני “סוגיות ועוגיות” באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. כדאי גם להצטרף לימי עיון והשתלמויות לעורכים ומתרגמים שמארגנים החוגים ללשון עברית, התכניות ללימודי עריכה וכמובן האקדמיה ללשון העברית. כולן מתפרסמות גם בקבוצות כמו “רווח כפול“.
להתפתחות מקצועית בנושאים של עריכה עיונית ואקדמית – עריכת תוכן, כתיבה אקדמית והתקנת מקורות – אפשר להיעזר בשירותים המוצעים כאן.
מטרתן של הסדנאות לספק לעורכים שבחרו להתמקצע בעריכה עיונית ואקדמית כלים מעמיקים יותר לארגון הטקסט, דגשים לשיפורו והיכרות עם “הציפיות בשטח”.
הליווי האישי הוא מסגרת גמישה שמאפשרת פגישה פנים אל פנים או הסדר ייעוץ אחר לליבון בעיות והתלבטויות בעבודות העריכה שלכם.
זקוקים למשהו שאינו מופיע כאן? פנו אליי, אשמח לעזור.
מלאו את הפרטים כאן
שום הודעה לא הגיעה? חפשו בלשונית של קידום מכירות